הר הזיתים

חברה קדישא ספרדית נוסדה במאה ה – 15 ובמשך 500 שנה חברה קדישה היחידה שפעלה בנושא קבורת נפטרים יהודים בירושלים בתקופות קודמות נהגו היהודים לקבור את מתיהם במורדות המזרחיים של הר הבית.

בתקופה הממלוכית עשו זאת בעמק יהושפט, בקרבת הפינה הדרומית – מזרחית של החומה ובמוך לרובע היהודי. מראשית התקופה העות’מאנית החלו לקבור בשיפולי הר הזיתים: בתקופה זו חל גידול ניכר של האוכלוסייה היהודית בירושלים, ובעקבותיו שקדו ראשי העדה הספרדית על רכישת חלקות חדשות לצורכי קבורה אחד משטרי הקניין העתיקים ביותר העוסקים בחלקות קבורה בהר הזיתים הניו משנת 1537 חברה קדישא לעדת הספרדים פעלה ברציפות בתקופת השלטון העות’מאני ובתקופת המנדט הבריטי. במהלכן של תקופות אלה התנהלו משפטים ממושכים בדבר גזלת חלקות בהר הזיתים על ידי תושביו הערביים של כפר השילוח. במסמך של בית המשפט השרעי משנת 1699, לדוגמא, נקבע כי אין להפריע ליהודים בבית הקברות שלהם. למרות קשיים אלה, לא שובשה עבודתה הסדירה של החברה קדישא והיא המשיכה לטפל במסירות בנפטרים מקרב העדה.

לאחר הקמת המדינה נותקה חברה קדישא מהר הזיתים שהיה שטח הקבורה היחידי שלה ולאחר הפסקת פעילות של כמה שנים שבה לקבור נפטרים בהר המנוחות בירושלים החל משנת 1954, לאחר שחרור ירושלים בשנת 1967 שבה החברה לפעילות קבורה שיקום ופיתוח בחלקותיה ההסטוריות בהר הזיתים.

הר הזיתים

בתקופת השלטון הירדני (1948 – 1967) חולל ונהרס בית הקברות בהר הזיתים בצורה קשה ביותר. לחלקות של עדת הספרדים, בהן קבורים צדיקים וגדולי דור כמו ר’ חיים בן עטר (“אור החיים הקדוש”) ור’ שלום שרעבי (הרש”ש), נגרם הנזק החמור ביותר בגלל מיקומן קרוב לכביש הראשי: מצבות נותצו, קברים נחרבו, על חלק גדול מהם הורחב הכביש המוביל ליריחו ועל חלק אחר הוקם מסגד. אבני מצבות רבות נשדדו ושימשו לצורכי בנייה שונים – כולל במחנות הלגיון הירדני. גם כיום ישנה בעיה קשה עם האוכלוסייה הערבית שנמצאת באזור שסביב החלקות, כאשר מידי פעם ישנן התנכלויות מצד הערבים, אם על ידי ניתוץ מצבות, השלכת פסולת ורעיית עזים וכבשים בתוך בית העלמין.

החברה קדישא הציבה לעצמה את שיקום הקברים כיעד בעל חשיבות ראשונה במעלה, והחלה בביצועו באופן עצמאי. בשנים האחרונות השקיעה החברה משאבים רבים על מנת לקדם פרויקט זה וכיום הולכת ונשלמת מלאכת השיקום של חלקת “ראס אל עמוד”. עבודה זו דורשת, מטבע הדברים, דייקנות רבה ולכן היא נעשית באופן ידני, תוך זהירות מירבת. היות שמדובר כאן על אתגר בקנה מידה עצום שעלותו גבוהה ביותר, אין החברה יכולה לשאת לבדה בנטל. במסגרת קשרי החוץ שפיתחה, פנה החברה לקהילות ספרדיות ברחבי העולם על מנת לגייס תרומות למימון מלאכת קודש זו. ראוי לציין כי היות שמדובר פה על נזקים שנגרמו כתוצאה מפעולות איבה, הרי שעל ממשלת ישראל לממן פרויקט לאומי רחב היקף זה, אשר הגשמתו היא בבחינת פירעון חוב היסטורי לאבותינו.