בית העלמין סמבוסקי:
אלפי החצבים שמכסים את המורדות הדרומיים של הר ציון בירושלים, אינם מרמזים על שמסתתר מתחתם: בית העלמין עתיק, סמבוסקי שמו, ששימש את גלמודי ועניי הקהילה הספרדית בירושלים, אלה שידם קצרה מלהביא את מתיהם למנוחות בהר הזיתים. החצבים הם חלק מסיפור המקום לפני מאה ומאתיים שנה, לא נמצא התקציב לסימון המקובל של גושים וחלקות באמצעות גדרות אבן, ובמקום זה השתמשו בשורות של חצבים, שנשתלו לאורך ולרוחב המדרון.
מקור שמו של בית העלמין שנוי במחלוקת לפי גרסה אחת, סמבוסקי היה שמה של משפחה שנהגה לקבור את מתיה בשיפולי הר ציון, אולם לפי סברה אחת, הכינוי דבק במקום בשל מבנהו, בצורת סהרון המזכר את המאפה “סמבוסק” שבער זוהה כמאפה לעניים.
העדות הראשונה על קבורה במקום מופעי בספרו של רבי גדליהו מסמיטיאטיץ , “שאלו שלום ירושלים” שיצא לאור ב -1716. הקבורה במקום נמשכה עד שנת 1946, שנתיים לפני הקמת המדינה. בתקופה העותמנית, נהגה העדה הספרדית בירושלים להטמין “גניזות” של ספרי קודש ותשמישי קדושה באחת המערות בבית העלמין. הדבר התבצע אחת לשבע שנים במסגרת טקס רב רושם, המלווה בתהלוכה וכלי נגינה. בשנות בצורת שולב טקס הגניזה, בתפילה לירידת גשמים ונערך גם אם לא חלפו עדיין שבע השנים.