התמודדות עם פטירת קרוב היא רגע קשה ומטלטל, הדורש קבלת החלטות מהירות בזמן קצר. המדריך הבא נכתב כדי לעשות סדר בתהליך, להסביר את זכויותיכם מול החברה קדישא ולענות על השאלות הטכניות הדחופות ביותר בנוגע למועדי הלוויה, עלויות ומשך הטקס.
מתי מתקיימת הלוויה? (קביעת מועד הטקס)
על פי ההלכה היהודית, ישנה חשיבות עליונה להביא את הנפטר לקבורה מהר ככל האפשר, עיקרון הנקרא "איסור הלנת המת". עם זאת, המועד המדויק נקבע בתיאום בין המשפחה לבין החברה קדישא, בהתחשב באילוצים שונים.
כמה זמן אחרי הפטירה נערכת הלוויה?
ברוב המקרים בישראל, הלוויה תיערך באותו היום בו אירעה הפטירה, או בשעות הלילה (קבורה לילית). אם הפטירה אירעה בשעה מאוחרת, או שיש צורך להמתין לקרובי משפחה מדרגה ראשונה המגיעים מחו"ל, ניתן לדחות את הלוויה ליום המחרת. היתר זה ניתן משום ש"כבוד המת" כולל גם את נוכחות בני משפחתו הקרובים.
האם מותר לעשות הלוויה ביום שישי או בערבי חג?
כן, ניתן לקיים הלוויות בימי שישי ובערבי חג, אך בחלון זמנים מצומצם. בדרך כלל, בתי העלמין והחברה קדישא יקיימו הלוויות עד השעה 13:00 או 14:00 לכל המאוחר (בהתאם לשעון קיץ/חורף), כדי לאפשר לצוותי הקבורה ולמשפחות לחזור לביתם לפני כניסת השבת או החג. מומלץ לוודא את השעה המדויקת מול מוקד חברה קדישא המקומי.
איך מארגנים הלוויה בשבת?
על פי ההלכה היהודית, אסור לקיים הלוויה בשבת (וגם ביום כיפור). אם הפטירה אירעה במהלך השבת או בסמוך לה, הלוויה תיערך בדרך כלל במוצאי השבת, לרוב בשעות הלילה המאוחרות (החל מ-22:00 ואילך), או ביום ראשון בבוקר. במקרים אלו, סידורי הלוויה והעברת הנפטר יחלו רק לאחר צאת השבת.
משך זמן הלוויה ומהלך הטקס
משפחות רבות מבקשות לדעת מראש כמה זמן צפוי לארוך הטקס כדי להיערך נפשית ולהודיע למשתתפים.
כמה זמן אורכת הלוויה?
הלוויה יהודית סטנדרטית נמשכת בין 45 דקות לשעה וחצי. משך הזמן תלוי במספר גורמים:
- כמות ההספדים: החלק המשמעותי ביותר מבחינת זמן. מספר רב של מספידים יאריך את הטקס.
- המרחק לחלקת הקבר: בבתי עלמין גדולים (כמו ירקון או הר המנוחות), לעיתים נדרשת הליכה או נסיעה מבית ההספדים אל חלקת הקבר עצמה.
- קצב התפילות: אם המשפחה מבקשת לומר פרקי תהילים נוספים או לנהל את הטקס בקצב איטי יותר.
מה כולל טקס הלוויה?
טקס הקבורה מורכב משלושה חלקים עיקריים:
- בית ההספדים: אמירת פסוקי צידוק הדין, קריעה (קורעים את הבגד לאות אבל) ונשיאת הספדים על הנפטר.
- מסע הלוויה: ליווי הנפטר אל חלקת הקבר תוך אמירת תפילות ופסוקים ("יושב בסתר עליון").
- הקבורה: טמירת הנפטר, כיסוי הקבר בעפר על ידי המשתתפים, אמירת קדיש יתום ו"אל מלא רחמים". בסיום, נהוג לבקש מחילה מהנפטר ולהניח אבן על הקבר.
עלויות הלוויה: מה בחינם ועל מה משלמים?
בישראל, הביטוח הלאומי מכסה את הוצאות הקבורה הבסיסיות עבור כל אזרח שנפטר בישראל ונקבר בה, אך חשוב להבין את ההבדל בין השירות הבסיסי לבין תוספות בתשלום.
כמה משלמים למי שעורך את הטקס?
עבור שירותי הקבורה הבסיסיים של חברה קדישא לא נדרש תשלום. זה כולל: חלקת קבר (בבית עלמין אזורי), טהרה, תכריכים, צוות קבורה וניהול הטקס. תשלום יידרש במקרים הבאים (חריגים):
- רכישת חלקה בחיים: שמירת מקום קבורה ספציפי מראש לבני זוג או לקרובים.
- קבורה בעיר אחרת: אם הנפטר אינו תושב העיר בה הוא נקבר (למעט מקרים של בתי עלמין אזוריים).
- חלקות מיוחדות: בחלק מבתי העלמין, קבורה ב"חלקות סגורות" או מבוקשות במיוחד עשויה להיות כרוכה בתשלום המוגדר בחוק.
- שירותים נוספים: הסעות למלווים (אוטובוס), הדפסת מודעות אבל, או בניית מצבה (שנעשית לאחר הלוויה בנפרד).
מקרים מיוחדים בארגון הלוויה
איך עושים הלוויה ללא גופה?
שאלה זו עולה במקרים טרגיים של נעדרים או אסונות בהם לא אותרה גופה. מבחינה הלכתית, טקס הלוויה והשבעה מחייבים בדרך כלל קבורה. עם זאת, במקרים חריגים בהם יש וודאות מוחלטת למוות על פי פסיקת בית דין רבני או גורמים מוסמכים (כפי שאירע לצערנו במקרים של חללי צה"ל או נפגעי פעולות איבה שמקום קבורתם לא נודע), ייתכן שיקיימו טקסי אבלות, "שבעה" ואמירת קדיש גם ללא הלוויה פיזית, בהתאם להוראת רב פוסק. במקרים של הבאת אפר מחו"ל (שריפה), חברה קדישא האורתודוקסית אינה עוסקת בקבורה, ויש לפנות לקבורה אלטרנטיבית.
הלוויה שנים לאחר המוות (העברת עצמות)
לעיתים משפחות מבקשות להעביר את הנפטר לקבורה בישראל שנים לאחר שנפטר בחו"ל, או להעבירו מבית עלמין אחד לאחר. תהליך זה נקרא "ליקוט עצמות" או העברת נפטר. זהו הליך הלכתי ובירוקרטי מורכב הדורש אישור משרד הבריאות והסכמת החברה קדישא, והוא נערך בטקס קבורה חוזר (מצומצם יותר) ביום ההעברה.
