יש להגיע לבית העלמין בעשר דקות לפני הזמן שנקבע ללוויה, בהגיעכם למקום יגש אליכם ראש צוות הלוויה או החזן העורך את הטקס.
לפני הלוויה:
בחלק מבתי העלמין ישנו חדר התייחדות פרטי בו תוכלו לשהות מספר
רגעים ולהיפרד מהנפטר. אם תרצו להיות לבדכם, תוכלו לבקש מאנשי החברה קדישא לעזוב את החדר. גילוי פניו של הפטר נעשה בדרך כלל רק בפני אחד מבני המשפחה אשר מתבקש לזהות הנפטר ולוודא כי מביאים לקבורה את האדם הנכון ולאחר מכן יחתום על טופס זיהוי הנפטר.
החזן יברר אצלכם את שמות הקרובים מדרגה ראשונה על מנת לשלב את שמם בתפילת אל מלא רחמים, כמו כן את שמות המספדים אם ברצונכם שיישאו דברי הספד.
טקס הלוויה
הנפטר יוצא ע”י צוות הלוויה לרחבת/ היכל ההספדים.
לפני תחילת ההספדים, יתבקש בני המשפחה הקרובים של הנפטר (הורים, בעל/אשה, בנים בנות אחים ואחיות) לגשת למקום בו ניצבת מיטת המת, בזה אחר זה.
ביצוע טקס הקריעה
את הקרע מבצע בדרך כלל אחד מחברי החברה קדישא (במידת האפשר, גבר עבור גברים אישה עבור נשים), אם כי אפשר שיעשה זאת אחד הקרובים או הידידים.
הקרע נעשה בבגד העליון (חולצה) מעל החזה. באבלות על הורים נעשה הקרע בצד השמאלי (מקום הלב), ובאבלות של שאר הקרובים – בצד הימני. הקרע צריך להיות משמעותי, כשמונה סנטימטרים וחצי ( טפח = 3.5 אינצ’ים)
בדרך כלל יקרע איש החברה קדישא רק את תחילת הקרע, והאבל יגדילו אל –ידי משיכת הדש הבגד הקרוע מלמלה למטה. האבל עומד על רגליו (במידת האפשר) בזמן הקריעה, ולאחריה מברך את הברכה המצדיקה את הדין.
“ברוך אתה אדני, אלהינו מלך העולם, דין האמת”.
לאחר הקריעה אם המשפחה חפצה בכך, יערכו הספדים לפי הסדר שסוכם עם עורך הלוויה ע”י המשפחה.
לאחר ההספדים תצא מסע הלוויה לכיוון חלקת הקבר.
הקבורה
בהגיע מסע הלוויה אל חלקת הקבר, חשוב שהבנים או אומרי הקדיש
יתמקמו ליד החזן, בסיום הקבורה אמירת קדיש ע”י בני המשפחה, לאחר הטקס נהוג להניח אבן על מקום הקבורה.
מודעות אבל
אם ברצונכם לפרסם מודעות אבל בעיתונות או על גבי לוחות מודעות (אין חובה לעשות זאת), פנו לאחד מן העסקים הפרטיים שעוסקים בעניין. העסקים המתמחיםבמודעות אבל מספקים את השירות באופן מיידי, ורובם מספקים גם שירות של הדבקת המודעות תמורת תוספת תשלום. לחילופין, ניתן להסתפק ביצירת מודעות במחשב הביתי והדבקתן בעזרת ידידים. לפני הזמנת או הכנת המודעות, חשבו כמה מודעות דרושות לכם, באילו אזורים להנחות את מדביקי המודעות לפעול ואיזה נוסח אתם מבקשים שיופיע במודעה זכרו לכלול את הכתובת בה יושבים שבעה, את רשימת האבלים, את שמו המלא של הנפטר ואם אתם מתכוונים לערוך תפילות בית האבלים – אף את זמניהן. אם אינכם מחפשים ניסוח מקורי במיוחד, תוכלו לבחור מתוך נוסחים מקובלים שיציעו לכם בבית הדפוס. התשלום הוא בדרך כלל לפי גודל הדף המבוקש, מספר המודעות ואזור החלוקה.
שימו לב!
בדרך-כלל אין צורך ביותר מ – 20 או 30 מודעות אשר מודבקות סביב בית הנפטר ובתי האבלים ובמקומות בהם נהג הנפטר לשהות (מקום עבודה או לימודים, בתי כנסת, מועדון, מרכז קניות שכונתי). כדאי להשאיר אצלכם מודעות אחדות לתלייה סביב הבית בו יושבים שבעה ואף למזכרת.
הספדים וקדיש
עליכם, המשפחה הקרובה, לתכנן מראש מי יישא את ההספדים בבית הלוויות ולהודיע לדוברים מוקדם ככל האפשר, על מנת שיוכלו להקדיש זמן ראוי למחשבה ותכנון. נסו שלא להאריך יותר מדי בדברים. זכרו כי הקהל עומד על רגליו זמן ארוך, ולעיתים בתנאי צפיפות ומזג אוויר קשים. כדאי למנות אדם קרוב אחד אשר ירכז את הנושא ויעמוד בקשר עם החברה קדישא.
לעתים מבקשים ידידים בשעת הלוויה להוסיף גם הם כמה מלים. זה יכול להיות מכובד ומרגש, אך גם יכול להיות למורת רוח המשפחה. בנוסף מומלץ כי אבלים המתכוונים לומר קדיש בלוויה ואינם בקיאים באמירת התפילה, יעשו חזרות על הגייה נכונה של המלים.
מה לארוז אתכם ללוויה
הליכה את הקבר וטקס הקבורה עשויים לקחת זמן-מה, וגם אנשים שהם צעירים וחזקים, ובוודאי מבוגרים עשויים להתקשות לעמוד בעומס הנפשי והפיזי שהטקסדורש מהם. עליכם להיערך בהתאם: בחורף – קחו עמכם בגדים חמים (ומטריות) לעמידה ממושכת ללא תנועה. בקיץ – קחו מעכם כיסוי ראש נגד השמש ובקבוקי מים. אם צפויים להגיע אנשים זקנים או חולים – כדאי לקחת כסאות מתקפלים ולהציבם ליד הקבר. רוב nהלוויות מלוות גם בבכי, ייתכן ותרצו להצטייד בחבילת טישו או במשקפי שמש כהים.
בלוויות מסורתיות נהוג ברוב המקומות לכסות את הראש, קחו מעכם כיפות לגברים ומטפחות או כובעים לנשים. אם זוהי לוויתו של נפטר גבר שהייתה ברשותו טלית, נהוג להביאה עמכם. על מנת שגופו ייעטף בה בזמן הלוויה. אם אתם מתכננים שלא ללכת בנעלי עור במהלך השבעה, כמנהג המסורת, הביאו עמכם גם נעלי בד אליהן תוכלו להחליף לאחר הקבורה.
איך להתלבש ללוויה
שאלת הלבוש נשמעת אולי שלא במקומה, כי אחרי הכל – מה משמעותם של הבגדים ברגע קשה של קבורה? עם זאת, כדאי שתדעו כי בני משפחתו הקרובים ביותר של הנפטר (הורים, בנים ובנות, אחים ואחיות, בעל/אשה) – אם ירצו לערוך את הטקס על פי המסורת – יעברו במהלך הקבורה טקס קריעת קרע בחולצה שלגופם. כמוכן, על פי המנהג המסורתי, יישארו האבלים בבגדים שלבשו בלוויה במשך כל שבעת ימי האבל וישבו בבגדים אלו על הרצפה או על מצע נמוך. בתום ימי האבל, יש הנוהים להשליך בגדים אלו ולא ללבושם עוד. לכן, כדאי להקדיש רגע של מחשבה מראש אלו בגדים יתאימו לשרת את צורכי שבוע קשה זה. המנהג הרווח במערב ללבוש בגדים שחורים לאות אבל אנו נהוג בקהילות ישראל.
הכנת הבית לשבעה
כאשר תחזרו מבית הקברות לאחר הקבורה, תגיעו אל המקום בו תשהה
המשפחה בשבעת הימים הבאים. כדאי לחשוב מראש באיזה בית לבחור. לפעמים התשובה מובנת מאליה, בבית הנפטר. לפעמים יש מספר אפשריות וכדאי להעדיף את הנוחה מביניהן. יש לקחת בחשבון את הקרבה לביתם של האבלים ושל אורחיהם וכן את החלל שיש בדירה הרלוונטית, האם הוא גדול די למבקרים שיבואו, לעריכת תפילות ולמנוחה באמצע היום. יש הנוהים לבנות “סוכת אבלים” ליד הבית, על ידי מתיחת יריעה (מפני השמש) ופיזור כסאות תחתיה. אל הדירה שנבחרה צריך להביא נרות נשמה,, כסאות, ואם ייערכו שם תפילות – גם ספר תורה, סידורי תפילה וכיפות. יש ולסדר את הדירה ולפנות ממנה רהיטים מיותרים ודברי ערך שיכולים להינזק, וכן יש להכין מושבים נמוכים לאבלים. בבתי אבל נוהגים גם לכסות את המראות. אין הכרח להספיק את הכל לפני הקבורה, אולם קחו בחשבון כי זרם המבקרים עשוי להתחיל מיד לאחר הקבורה, ולא כל בית ערוך למבקרים בכל רגע נתון.
סעודת הבראה
הסעודה הראשונה שאוכלים האבלים לאחר הקבורה עם שובם מבית
הקברות נקראת “סעודת הבראה” נהוג לאכול מאכלים עגולים כגון ביצים עדשים
וכעכעים, המסמלים את הגלגל הסובל בעולם ואת תחילת השלמתם של האבלים עם מעגליותם של
החיים ושל המוות. נוהגים להכין את סעודת ההבראה ממאכלים שיביאו שכנים וידידים,
מתחילים לסייע בתהליך ההשלמה הרגשית כבר משעות אלו.
הודעה לציבור
לאחר שקבעתם מקום וזמן, עליכם להודיע על כך לחבריהם ולקרוביהם
של הנפטר ושל האבלים. חשוב לדעת כי חברות קדישא עובדות לעתים בלוח זמנים עמוס, ואין להן ברירה אלא להקפיד ולדייק בלוח הזמנים שסוכם. מומלץ להודיע לקהל שלכם על שעה מוקדמת במעט מזו שסיכמתם עם החברה קדישא.
אין צורך כי האבלים עצמם יעמדו ליד הטלפון שעות ארוכות כי להודיע לאנשים. היעזרו בחבריכם, הודיעו אתם לאדם אחראי אחד מכל מעגל היכרות שלכם(מקום עבודה, הלימודים, שכנים, משפחה מכל צד) והניחו להם להעביר את ההודעה הלאה. במידת הצורך, הזמינו הסעות מאורגנות להובלת המלווים אל בית הקברות.
שימו לב!
מומלץ לבקש מאחד החברים או השכנים אשר אינו מגיע ללוויה להישאר בבית האבלים כשומר הבית, למרבה הצער, במקרים רבים ניצלו גנבים את צער המשפחה ואת היעדרותה מן הבית ופרצו אל בתי אבלים בזמן לוויה או שבעה. היערכו לכך.
הזמנת מצבה
בתום שלושים ימים מיום הקבורה (יש הנוהגים בתום שנה) נהוג
לקבוע מצבה על קברו של הנפטר. את המצבה תתבקשו להזמין מקבלן מצבות, ולממן את עלותה בהתאם. במקביל תוכלו להחליט מה הכיתוב שיופיע על המצבה, וכדאי לוודא את הגעתה למקום הנכון ובזמן הנכון. בכמה מבתי העלמין נשמרת אחידותן של המצבות, ובהם תתקשו להזמין מצבה בגודל מוגדר מראש.
לרוב נכתבות על המצבה האותיות פ”נ (פה נקבר), ומתחתיהן נכתבים שמו המלא של הנפטר ושמות הוריו (יש הנוהגים לכתוב רק את שם האב, ויש הנוהגים להוסיף את שמות בן/בת הזוג והילדים) וכן תאריך הפטירה העברי או הלועזי. יש המוסיפים פסוק, ביטוי או מילים אחדות המבטאות את אופיו של הנפטר ואת מפעל חייו.
בתחתית המצבה נהוג לציין את ראשי התיבות תנצב”ה – “תהא נשמתו צרורה
בצורר החיים” (על פי שמואל א’, כט’)
“והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים”.
עלותה של המצבה תלויה במספר מרכיבים וביניהם סוג האבן, גודלה, צורתה החציבה, מספר המילים החרותות עליה ואופן חריתת האותיות על האבן.
באחריות של קבלן המצבות להסדיר את התשלום בעבור הרשיון מול חברה קדישא, כשבמעמד התשלום הוא יקבל לידיו את מידות המצבה הנהוגות בבית העלמין ויתחייב לעמוד במידות אלה. החברה קדישא אינה רשאית לגבות תשלום ישירות מן המשפחה
בעבור בניית יסוד למצבה (שהיא יציקה סביב מקום הקבורה).
מצבה לנפטר בודד (ערירי או גלמוד)
אם הנפטר מוגדר כאדם בודד, שנפטר ונקבר בישראל ושאין לו בישראל קרוב משפחה, ולא שולם בעדו מענק פטירה יממן בעבורו המוסד לביטוח לאומי את הוצאות הקמת המצבה