תקופת האבלות ביהדות מחולקת לשלבים מוגדרים (אנינות, שבעה, שלושים), ולכל שלב הלכות ומנהגים משלו. עמוד זה מרכז את התשובות לשאלות הנפוצות ביותר בנוגע להגיינה אישית, טהרה והתנהלות בבית העלמין, כדי לעשות סדר בין המותר לאסור ברגעים הרגישים הללו.
הכנות לפני הלוויה (דיני "אונן")
מהרגע בו נקבע המוות ועד רגע הקבורה, בן המשפחה הקרוב מוגדר הלכתית כ"אונן". בשלב זה, כל מעייניו צריכים להיות נתונים לכבוד המת ולקבורתו.
האם מותר להתקלח לפני הלוויה?
מצד הדין היבש אין איסור גורף להתקלח לפני הלוויה, אך המנהג הרווח הוא להימנע מכך כחלק מאווירת הצער והכובד ראש. עם זאת, אם האדם מרגיש אי-נוחות פיזית משמעותית, מזיע או מלוכלך, מותר לשטוף את הגוף (רצוי במים פושרים ולא חמים) כדי להגיע ללוויה בצורה מכובדת ונקייה. אין בכך איסור הלכתי כמו בשבעה עצמה.
האם מותר להתגלח או להסתפר לפני הלוויה?
לא. חל איסור להתגלח או להסתפר לפני הלוויה. מנהגי האבלות ואיסור התספורת והגילוח מתחילים מרגע הפטירה ונמשכים לאורך כל ימי השבעה והשלושים. ההלכה מחייבת את האבלים להיכנס למצב של הזנחה חיצונית סמלית כביטוי לאבל הפנימי.
האם מותר ללמוד לעילוי נשמת הנפטר לפני הלוויה?
באופן מפתיע, התשובה היא לא. אדם המוגדר כ"אונן" (לפני הקבורה) פטור מכל המצוות, כולל תפילה ולימוד תורה, כדי שיוכל לעסוק אך ורק בצרכי הקבורה. לכן, אין לומדים משניות או אומרים תהילים לפני הלוויה, אלא רק לאחריה.
האם זה חטא לטבול במקווה לפני הלוויה?
זהו אינו חטא, אך זהו אינו מנהג מקובל לאבלים. הטבילה במקווה מיועדת בדרך כלל לטהרה רוחנית לקראת תפילה או חג, ואילו האונן פטור ממצוות אלו. לכן, אין צורך או עניין הלכתי לטבול לפני הלוויה.
מנהגים לאחר הלוויה והיציאה מבית העלמין
לאחר סתימת הגולל ואמירת הקדיש, מסתיים שלב ה"אנינות" ומתחיל שלב ה"אבלות" (השבעה). המעבר הזה מלווה במספר מנהגי טהרה.
האם צריך להתקלח אחרי הלוויה?
אין חובה הלכתית להתקלח (גוף מלא) לאחר הלוויה, אך רבים נוהגים לעשות זאת. הסיבה היא תחושתית ורוחנית – הרצון "לשטוף את המוות" ואת העפר לאחר החזרה מבית העלמין. מבחינה הלכתית, החובה היחידה היא נטילת ידיים, אך מקלחת מותרת בהחלט לפני שמתחילים את מנהגי השבעה (בהם הרחצה תהיה מוגבלת).
מה חובה לעשות ביציאה מבית העלמין? (נטילת ידיים)
ביציאה מבית הקברות, ולפני הכניסה הביתה, חובה ליטול ידיים. נהוג ליטול מים בכלי ולשפוך על כל יד לסירוגין (3 פעמים), ללא ברכה. המנהג הוא לא לנגב את הידיים אלא לתת להן להתייבש באוויר, כסמל לכך שאיננו ממהרים למחוק את זיכרון האבל. כמו כן, נהוג שלא להעביר את כלי הנטילה מיד ליד.
האם צריכים ללכת למקווה אחרי הלוויה?
לא. אין שום חובה או מנהג הלכתי המחייב גברים או נשים ללכת למקווה טהרה דווקא אחרי הלוויה. הטהרה מ"טומאת המת" נעשית על ידי נטילת הידיים ביציאה מבית העלמין בלבד.
האם מותר ללכת לקבר אחר אחרי הלוויה?
הנוהג המקובל הוא שלא לבקר בקברים אחרים באותו בית עלמין מיד לאחר הלוויה. הסיבה נובעת מהעיקרון של "איסור לעג לרש" (שלא נראה כמזלזלים בכבודו של הנפטר הטרי בכך שאנו "מנצלים את ההזדמנות" לבקר אחרים), וכן מהחשש שמא ייראה הדבר כקשה מדי למשפחה להתמודד עם אבל כפול. עם זאת, אם מגיעים מרחוק וזו הזדמנות נדירה, ישנם רבנים המתירים זאת – וכדאי להתייעץ במקום.
מה עושים מיד אחרי הלוויה?
לאחר החזרה מבית העלמין לבית האבלים, נהוג לחלוץ נעליים (ולהחליף לנעלי בית שאינן מעור) ולאכול את "סעודת ההבראה". סעודה זו, המוגשת בדרך כלל על ידי שכנים או קרובים (ולא על ידי האבלים עצמם), כוללת מאכלים עגולים כמו ביצים קשות, עדשים או בייגל, המסמלים את גלגל החיים והמוות החוזר בעולם.
